<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' יו"ט מח' ג'</h1>
<h2>דף מה:</h2>
בפ' בתרא אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות. ובמשניות מדוייקות ובירושלמי גרסי' אלו הן בייתות כל שלנות בעיר מדבריות שלנות באפר. ל"ל למימר משקין מלתא אגב אורחא קמ"ל דלישקי אינש מיא והדר לישחוט משום סירכא דמשכא העור נוח ליפשט. ת"ר אלו הן מדבריות כל שיוצאות ורועות בפסח ונכנסות ברביעה בייתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום. ר"א אלו ואלו בייתות הן ואלו הן מדבריות כל שאין נכנסות ליישוב לא [בימות] החמה ולא בימות הגשמים. ובתוספתא אלו ואלו שיצאו חוץ לתחום אעפ"י שאין נכנסות לתוך התחום אלא משחשיכה מותר לשוחטן ביו"ט ומקשינן מי אית ליה מוקצה והא בעי ר"ש ב"ר מר' פצעילי תמרה לר"ש מהו א"ל אין מוקצה לר"ש אלא גרוגרות וצמוקים לבד. ירושלמי (ביצה פ"ד ה"א) מפני שמסריחות בנתיים אב"א הני כגרוגרות וצמוקים דמי ואב"א לדבריהם דרבנן קאמר לדידי אין מוקצה וכו', וכתב ר"ח (סוף ביצה) מהא שמעינן דכל מידי דחזי לאינש דעתי' עלוי וכו' (כדברי תנא) [כדברירנא] בביצה שנולדה לענין מוקצה. ולענין מדבריות פי' בעל ההלכות מוקצה דרבנן וכיון דאיכא תרי לישני חד דאית לי' לר"ש מוקצה במדבריות וחד ל"ל עבדינן לקולא ושרי למשחט מדבריות. (למ"ס) [ומסתברא] מוקצה דאורייתא ולחומרא ומדבריות כגרוגרות וצמוקין דמי ואסורים אפי' לר"ש כסתם מתני' דתנן אין משקין ושוחטין את המדבריות. ובייתות אפי' לר"י מותרת ול"ד לתורא לרדיא עז לחלבה ורחל לגיזתה דאקצינהו אלא כל הראוי לאכילה דעתי' עלוי' דקים לן בהמה בחייה לאכילה עומדת ודעתי' עלוי'. ומיהו רבי אלפסי (סוף ביצה) פסק כת"ק דר' דהלכה כר' מחבירו ולא מחביריו (ומ"ס כר"י) [ומסתברא כרבי] דסתם מתניתין כוותי' דגרסינן במשניות ובירושלמי בייתות כל שלנות בעיר כסתם במתניתי' ומחלוקת מברייתא הוא והלכה כסתם מתניתין. וכן מצאתי בהלכות שלו במשניות ובירושלמי.
<h2>דף מו:</h2>
בכור שנפל לבור (ביצה כ"ה:) ר"י אומר ירד מומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט רש"א כל שאין מומו ניכר מעיו"ט אין זה מן המוכן. ואסקינן כגון דנפל בי' מום עובר מבעיו"ט והו"ל מום קבוע ביו"ט מהו דתימא כיון דדעתי' עילוי' נשחטי' קמ"ל וקא מיפלגי ברואין מומין ר"י סבר רואין מומין ביו"ט ור"ש סבר אין רואין מומין ביו"ט וקי"ל כר"ש והו"ל כגרוגרות וצמוקים כדאיתא בשבת.
<h2>דף קנו:</h2>
בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה ומעשה ששאל את ר"ט עליו ועל החלה שנטמאת ואמר לא יזיזם ממקומן (ביצה כ"ז:) אוקרי זעירא בבהמת קדשים ובמסוכנת וד"ה אפילו לר"י הכ"פ ר"י ור"ש כשהיתה חולה מבעו"י אבל מסוכנת דעתי' עלוי' ומש"ה היא שריא דמסוכנת מודה ר"י ובעלי חיים שמתו מודה ר"ש וסתמא דהא מתני' אפילו ר"י וכן הלכתא. ונוסחא עתיקא במסוכנת וד"ה. וי"מ "ד"ה" למר ברי' דרב יוסף ומר אבימי משמי' דרבא ואליבא דר"ש. ואית דל"ג וד"ה. ופירוש קמא מסתברא והכין פי' ר"ח ז"ל.
